תצ"ר

רישום זכויות במקרקעין בישראל

בשנים 1922-1920 עשה הממשל האזרחי של המנדט הבריטי בארץ-ישראל מספר צעדים כדי לקדם את מדידות הקדסטר בארץ-ישראל. התפיסה הייתה שיש לאפשר מהר ככל הניתן ביצוע עסקאות מקרקעין ואלה יתרמו לפיתוח הכלכלה בארץ.

רישום וקביעת הבעלות על מקרקעין בישראל נעשה כיום בעיקר על פי שיטת טורנס,  כיום כ־5% מהקרקעות בישראל טרם מופו והוסדרו כהלכה (מספר זה הולך ופוחת עם השנים) ובמקביל מתקיים גם רישום ציבורי של עסקאות בקרקעות אלו. הגורם האחראי על מרשם המקרקעין בישראל היא אגף רישום המקרקעין של משרד המשפטים המפעיל תשע לשכות רישום מקרקעין אזוריות ושלוש שלוחות.

לשכת רישום המקרקעין נקראה בתקופת השלטון העותמני בשם הטורקי טאפו  – בוטאה בערבית טאבו – כינוי המקובל עד היום. תהליך הסדרת המקרקעין החל באמצע המאה ה-19 ונמשך בתקופת המנדט הבריטי  ובמדינת ישראל.

גוש רשום – הסדר קרקעות
הוא שטח מוגדר במקרקעין המכיל בתוכו חלקות והמהווה יחידה למדידה ולרישום.
רישום של גוש מתבצע בתהליך ההסדר באמצעות המרכז למיפוי ישראל  מפ"י.
בישראל יש כ-15,000 גושים.

גוש שומא

גוש לא רשום/מוסדר שנוצר לפני קום המדינה  ע"י האנגלים לצורך חישובי מס בלבד.

המרכז למשבצות חקלאיות הוקם בשנות ה 70

המטרות של המרכז :
1.  רישום החלקות של בעלי הנחלה בטאבו ע"ש המדינה.
2.  חוזה בין בעל הנחלה ובין מנהל מקרקעי ישראל.
3.  רישום חכירה ע"ש בעל הנחלה.

התוצאה:
1. ברוב המושבים הוכנה תב"ע ותוכנית לצרכי רישום.
2. החלקות נרשמו על שם מדינת ישראל.
3. לא נחתמו חוזים בין בעלי הנחלות למנהל מקרקעי ישראל ולא נרשמה חכירה פרט למושב אחד – מושב בן עמי שבצפון.

מה רע במצב הקיים בישראל?

1. לא ניתן להתחיל את התהליך ללא תוכנית לצרכי רישום תצ"ר מעודכן התואם את מצב הנחלות בשטח.
2. משמעות של כל סטייה במפות הקיימות יכול  להתבטא בעשרות מ"ר במציאות.
3. תצ"ר מסודר היום  ימנע בעתיד סכסוך שכנים ובנים יורשים.
4. התצ"ר החדש ישקף את המצב האמיתי של הנחלות במושבים בישראל.