למה לועדות המקומיות לוקח כל כך הרבה זמן לאשר היתר בנייה?

בזמן ההמתנה, הארוך הרבה יותר מדי, לקבלת היתר הבנייה העיניים והזעם מופנים אל הועדות המקומיות. מהנדסי הועדות מרגישים לא פעם שזהו זעם לא מוצדק והאשמה היא לא בהם ובצוותים המקצועיים העומדים לרשותם, אלא בעצם הצורך לבדוק שהאישורים הנדרשים נמצאים בהיתר הבנייה.

כשמדובר במושבי עובדים שם מתקיימת אכיפה מכוח דו"ח קמיניץ, שהקפאתו צפויה להפשיר כבר בינואר הקרוב, הזעם מתעצם.

איך אפשר לעמוד בטווחי הזמן הקצרים שקוצב היועץ המשפטי של הוועדות המקומיות או לעמוד בתשלומי דמי השכירות שמטילים גורמי האכיפה, כשהליכי קבלת ההיתר ארוכים ומורכבים כל כך?

העיכוב, לטענת מהנדסי הועדות, נגרם מחקיקה מקבילה ולא מחוק התכנון והבנייה. הדרישות שמערימים גורמים כרמ"י, פיקוד העורף, משרד החקלאות והתיקונים שדורשים גורמים חיצוניים אלה, הם הסיבה לעיכוב ולפינג פונג האינסופי. האם יש למהנדסי הועדות הסמכות לקדם תוכניות ללא גורמים אלו? כן ולא. יש ומבחינה חוקית הם נדרשים להתייעצות בלבד ויכולים להפעיל שיקול דעת ולדלג על התיקונים שאינם נחוצים לדעתם, אך מאחר והאחריות הפלילית מונחת על כתפיהם אין סיכוי שיעשו זאת, וכך ההליך נמשך ונמשך.

אישור תקנות הרישוי העצמי שיאפשרו לאדריכלים לחתום על היתרי בנייה, יורידו את האחריות מהוועדות ויקלו, כך מקווים כולם, על העומס.